חיפוש :

נחירות ותסמונת דום נשימה בשינה בילדים

21/1/2018

נחירות תדירות עלולות להיות הסימן הראשון להפרעת נשימה חסימתית בשינה או בשמה המקובל יותר - תסמונת דום נשימה בשינה. זוהי הפרעה המאופיינת בקריסה ובחסימה חלקית ומלאה של דרכי האוויר העליונות מספר פעמים רב (לעיתים עשרות ומאות פעמים) במהלך השינה. חסימות אלה מסתיימות ביקיצות אשר גורמות להפרעה משמעותית של מהלך השינה. במבוגרים, התסמונת מהווה גורם סיכון למחלות לב, שבץ, דיכאון ועוד וכן מובילה לעייפות שיכולה להוביל לתאונות דרכים וכן להפרעה משמעותית באיכות החיים. ההפרעה במבוגרים מטופלת בדרך כלל באמצעים כגון מסכת CPAP המזרימה אוויר בלחץ חיובי  או באמצעות התקן דנטלי לקידום הלסת התחתונה במהלך השינה.

בילדים לעומת זאת הקריטריונים לחומרת התסמונת שונים ואף ההשלכות הקליניות ודרכי הטיפול.

חומרת תסמונת דום נשימה בשינה נקבעת על פי ממוצע הפסקות הנשימה המלאות והחלקיות בממוצע לשעה.  הקריטריונים בילדים מחמירים הרבה יותר מאשר במבוגרים.

בילדים - עד הפסקה אחת בשעה - מצב נורמלי.  מ 1-5 הפסקות - מצב קל,  5-10 - מצב בינוני. יותר מ 10 הפסקות בשעה – הפרעה קשה.
במבוגרים לעומת זאת עד 5 הפסקות בשעה נחשב מצב נורמלי ומעל 30 הפסקות בשעה הוא מצב קשה.


סיבות:

בילדים הסיבות הנפוצות להתפתחות התסמונת כוללות בדרך כלל שקדים ואדנואידים מוגדלים וחסימה אפית.  לעיתים רחוקות יותר הסיבות כוללות משקל גבוה מאוד או תסמונות מולדות כמו תסמונת דאון או תסמונת פייר רובין.

השלכות תסמונת דום נשימה בילדים נחלקים להפרעות התנהגות והפרעות פיזיקליות:


הפרעות התנהגות:

שינה לא שקטה, היפראקטיביות, הפרעות קשב וריכוז, איטיות, חוסר עניין, סף תסכול נמוך. מחקר שבוצע בקרב 254 בנים ממישיגן ב 2004 העלה כי קיים סיכוי מוגבר להתמכרות לאלכוהול ולסמים בגיל צעיר יחסית בקרב ילדים שסבלו מהפרעות שינה.


הפרעות פיזיות:

חשש לעיכוב הגדילה – הפרשה מועטה של הורמון הגדילה, התפתחות שילדית לא

נורמלית של אזור הפנים והלסתות, הכוללת פנים צרות וארוכות, פרופיל קמור, חך צר וגבוה(מזוהה על ידי רופא שיניים), משקל גבוה, כאבי ראש וזיהומים חוזרים של דרכי הנשימה העליונות. לעיתים רחוקות ישנו גם חשש להתפתחות הפרעות מטבוליות כמו סוכרת.

 

כיצד ההורים יכולים לזהות?

שינה לא שקטה לאורך זמן,  נחירות עזות, השתנקויות במהלך השינה, אף חסום, הפרעות התנהגות או גדילה הדומות לאלו שתוארו. חשוב לציין! כי לא מדובר במצב שבו יש סכנת חיים כדוגמת מוות בעריסה או דבר דומה לזה ולכן אין צורך לדאוג שמה הפסקת הנשימה תוביל לחוסר יכולת לנשום.


טיפול:

במידה ועולה חשש לתסמונת דום נשימה בשינה בילדים יש צורך בפניה מהירה לרופא אא"ג לזיהוי מקור ההפרעה  ולמעבדת שינה בכדי לשלול או לאשש ולקבוע את חומרת ההפרעה.

טיפולים כמו CPAP או התקן דנטלי, אינם מקובלים בילדים עקב אפשרות להפרעה

לגדילה ולשינויים קבועים ומשמעותיים במבנה הפנים. הטיפול בילדים בדרך כלל כולל פתרון כירורגי המבוצע ע"י רופא אא"ג - כדוגמת ניתוח פוליפים, אדנואידים שהם הנפוצים ביותר,  לעיתים ניתוח מחיצות אף. כמובן שיש צורך בשינוי אורחות חיים ובעיקר הורדה במשקל במקרה הצורך. טיפולים אפשריים נוספים מבוצעים ע"י רופאי שינים ובעיקר אורתודנטים וכוללים פרוצדורות כמו הרחבת החך.


סיכום,
מצב של נחירות תמידיות בילדים יכול להוות סימן לתסמונת דום נשימה בשינה שלה השלכות לעיתים בלתי הפיכות. זיהוי וטיפול מוקדם יכול לצמצם את הסיכוי להפרעות אלה  האופציה הכירורגית בילדים בדרך כלל מהווה פתרון טוב ומספק.
 חשוב לזכור, כי לא כל נחרה והפרעת שינה תגרום לתופעות המוזכרות בכתבה זו, אך יש להיות מודעים לעניין. טיפול מוקדם ימנע סיכונים מיותרים.

 

דר ירון חביב

רופא שיניים ומומחה לרפואת הפה, אחראי מרפאת כאב פנים ולסתות במחלקה לרפואת הפה, בה"ס לרפואת שיניים בהדסה – ירושלים.  עוסק בטיפול בנחירות ובתסמונת דום נשימה בשינה באמצעות התקן דנטלי
האתר נבנה במערכת 2all | בניית אתרים